פרישה מוקדמת היא בהחלט אחד החלומות היותר נפוצים בקרב אנשים עובדים. התמונה של חיים ללא עבודה, וללא דאגות בהחלט יכולה לקסום, אך התמונה יכולה גם להיראות אחרת לגמרי, ולא סימפטית כלל. כדיי להימנע מהמצב הזה, כדאי להבין את ההשלכות של יציאה מוקדמת לפנסיה ולהתכונן בהתאם.
מהי יציאה מוקדמת לפנסיה?
נכון להיום, גיל הפרישה הרשמי בישראל הוא 62 לנשים, ו – 67 לגברים. כלומר, לאחר גיל זה, עובד יכול לפרוש מעבודתו, ולקבל קצבה מהביטוח הלאומי. עם זאת, כבר מגיל 60, יכול עובד לסיים את עבודתו ולקבל קצבה מקרן הפנסיה שחסך במשך השנים. בחירה באפשרות זו, היא יציאה מוקדמת לפנסיה.
בנוסף, ישנם מקומות עבודה בהם ניתן לצאת לפנסיה כבר בגיל מוקדם יותר, בין אם בשל הסכמי עבודה שמטרתם התייעלות של המערכת, ובין אם אלו עבודות שוחקות מטבען, ולכן באופן גורף העובדים יוצאים לפנסיה מוקדמת – כמו צבא הקבע. במדריך זה לא נדבר על מקרים אלו.
מה הבעיה ביציאה מוקדמת
פנסיה היא מנגנון שנועד להבטיח לנו איכות חיים דומה לזו שהייתה לנו בטרם הפרישה, ולשמור על רמה זו לכל ימי חיינו. כלומר, יציאה מוצלחת לפנסיה, היא כזו שרמת החיים לא נפגעה במהלכה, והגמלאי לא נאלץ לשוב לעבודה לאחר מספר שנים, או לחפש מקורות פרנסה אחרים.
כיום, אקטוארים מדברים על כך שכדיי להגשים מטרה זו, יש צורך להתחיל לעבוד מוקדם, אלא לצרפם לקרן הפנסיה, וכמובן שלא למשוך כסף מהפנסיה עצמה בטרם עת. אם לא דיי בכך, גם עובד שלא משך כסף מהפנסיה או מהפיצויים, והחל לעבוד מוקדם, צפוי לקבל קצבה שתהווה מקסימום 70% מהשכר האחרון שלו. ההנחה, שמסתמכת על סטטיסטיקות רבות, היא שלאחר היציאה לפנסיה אנשים צריכים פחות כסף (כיוון שכבר אין ילדים בבית, אין משכנתא וכו'), ולכן 70% אמורים להספיק כדיי לשמור על רמת החיים שהורגלנו אליה.
כל זאת נכון בערבון מוגבל כאשר עובד יוצא לפנסיה בגיל המיועד לו (67 לגברים, 62 לנשים). כאשר יוצאים לפנסיה מוקדמת, החשש המרכזי (מעבר למשבר נפשי) הוא שהכסף שחסכנו עד כה לא יספיק לנו להמשך. תרחיש זה סביר בשל מספר סיבות:
- חיסכון צבור קטן: זוהי הסיבה המובנת ביותר להקטנת הקצבה החודשית של אדם שיוצא לפנסיה מוקדמת. אדם שעובד פחות שנים, מפקיד פחות כסף לפנסיה, ולכן החיסכון שנצבר לו יהיה קטן יותר. חשוב להבין את המשמעות המלאה של רכיב זה. קרן הפנסיה של עובד מורכבת מהפרשות שהוא מפריש לעצמו, הפרשות שהמעביד מפריש עבורו, ופיצויים, שגם אותם מפריש המעסיק. באופן כללי, על כל שקל שעובד מפריש לעצמו, המעסיק מפריש עוד 2 שקלים נוספים! כלומר, אם נתבונן בתלוש השכר, ונראה ש"הורידו" לנו 1,500 ₪ החודש לטובת הפנסיה, נדע שהמעסיק הפריש עוד כ – 3,000 ₪ לקרן. פרישה מוקדמת לא רק מפסיקה את ההפרשות שלנו לפנסיה, אלא גם את הפרשות המעסיק, ולכן האפקט משולש.
לדוגמא, עובד שמרוויח 15 אלף ₪ בחודש, מפריש לעצמו לפחות 6% לקרן הפנסיה, שהם 900 ₪. כלומר המעסיק מפריש עוד בערך 1,800 ₪, ובסך הכל בחודש מופרש לחיסכון 2,700 ₪. כל שנה של הקדמת היציאה לפנסיה עולה לחוסך ב-32,400 ₪ של הפקדות לקרן.
מעבר לכך, קרן הפנסיה לא רק שומרת לנו כסף בצד, אלא משקיעה אותו באפיקי השקעה שונים, כדיי לצבור תשואה על הכסף. כך, שגם בחישוב תשואה סולידית באופן יחסי של 5% בשנה, העלות של שנת יציאה לפנסיה גדלה בכ – 1,600 ₪ מעבר להפקדות. גם סכום זה אינו ממצא את כל העלות, בשל מבלי להיכנס להסבר המתמטי של האפקט, המשמעות שלו היא שכל שנה של יציאה מוקדמת לפנסיה, עולה לחוסך ביותר כסף מאשר סך ההפקדות החסרות בצירוף תשואה – עד עשרות אחוזים יותר.
- מקדם קצבה מוגדל: כאשר יוצאים לפנסיה, החברה המנהלת את הקרן צריכה לחשב כמה כסף יקבל החוסך מדיי חודש. הסכום אותו קובעת החברה הוא סכום שכמעט ולא ישתנה, וימשיך להיות מוענק לחוסך כל ימי חייו. כדיי לקבוע סכום זה, אקטוארים של החברה מנסים להעריך כמה פעמים תצטרך החברה לשלם למקבל הקצבה. במילים אחרות, כמה חודשים נותר לו לחיות. כך למשל, אם החוסר צבר מיליון ₪ בקרן הפנסיה בעת הפרישה, והחברה צופה, על סמך נתונים סטטיסטיים, שהוא צפוי לחיות עוד 215 חודשים, היא תשלם לו מדיי חודש את סכום הקרן מחולק במספר החודשים, שזה כ – 4,650 ₪. מספר החודשים שבו מחולקת הקרן נקרא "מקדם קצבה". חשוב גם להבין שלחברה יש אינטרס שהמקדם יהיה גבוה ככל שניתן, כיוון שכך היא תשלם פחות כל חודש. לעומת זאת לחוסך יש אינטרס שהמקדם יהיה קטן ככל שניתן. נקודה חשובה נוספת, היא שאם החוסך חיי מעבר לכמות החודשים שצפתה החברה, הוא עדיין יקבל את אותה הקצבה – גם אם בפועל הוא כבר ניצל את כל הכסף שחסר בקרן.
כאשר יוצאים לפנסיה מוקדמת, חברת הביטוח יודעת שהיא תצטרך לשלם למבוטח קצבה במשך יותר חודשים, ולכן היא מגדילה את מקדם הקצבה. בחישוב גס, יציאה של 5 שנים מוקדם יותר לפנסיה, שקולים להגדלת המקדם ב – 60. לכן עבור מיליון ₪ בקרן, יקבל החוסך כ – 3,360 ₪. כלומר, כ – 1,300 ₪ פחות כל חודש.
- הוצאות גדולות יותר: כפי שצוין קודם, ההנחה היא שפנסיונר זקוק לפחות כסף, כיוון שבגיל 67 יש פחות הוצאות. עם זאת, כאשר יוצאים לפנסיה בגיל מוקדם, יתכן שההוצאות עדין גדולות יחסית. כך למשל, יתכן שישנם עוד ילדים שגרים בבית, יתכן שהפורש טרם סיים לשלם משכנתא, וכו'. לכן, אף אם הקצבה החודשית הייתה מספיקה לאדם שפושר בגיל 67, יתכן מאוד שהיא לא תספיק לאדם שפורש בגיל 60.
אז מה צריך לשקול לפני שיוצאים לפנסיה מוקדמת?
ראשית, אם מדובר ביציאה לפנסיה מוקדמת ביוזמת המעסיק, יש לבחון את כל התנאים והפיצויים אותם הוא מציע. במדריך זה לא התמקדנו בנושא זה. ביתר המקרים, הדבר החשוב ביותר הוא לבחון מהו מקדם הקצבה שהחברה מציעה, ובהתאם, כמה כסף תקבלו כל חודש במידה ותבחרו לפרוש כעת. על מנת לקבל מידע זה, ניתן להתקשר לחברות הפנסיה ולבקש שיערכו עבורכם חישוב זה.
לאחר שקיבלתם את המידע המבוקש, יש למפות את כל מקורות ההכנסה שלכם לאחר שתצאו ממעגל העבודה. במקביל, יש לנסות ולהעריך את ההוצאות הצפויות תוך התייחסות הן לשגרה, והם לאירועים שעתידים להתרחש – חתונה של ילד, טיול גמלאות, תשלום משכנתא, ועוד. בשלב זה, מומלץ לקחת מקדמי ביטחון רבים.
כלומר, להעריך את ההוצאות ביתר, ולא בחסר. כמו כן, רצוי להתייעץ עם כדיי לוודא שלא פספסתם הוצאה חשובה, או פרט חשוב לגביי הפנסיה. אם לאחר תהליך זה, התקבלה המסקנה שיש לכם מספיק הכנסות כדיי לצאת ממעגל העבודה, ניתן לשקול ברצינות האם זה רצוי עבורכם. אם אין מספיק מקורות הכנסה, מומלץ לשקול את הפרישה המוקדמת בשנית.
לסיכום
יציאה מוקדמת לפנסיה קורצת לעובדים רבים, אך כדאי לזכור שהיא כרוכה בעלות גבוהה מאוד. זאת בשל הפסקת ההפקדות, הפסקת ההשקעה של ההפקדות, והגדלת מקדם הקצבה. כמו כן, ליציאה מוקדמת לפנסיה יש השלכות במובן הפסיכולוגי, שראוי לשקול גם אותן. לכן, בטרם מתקבלת החלטה חפוזה, יש לוודא שיש בידיכם מספיק מקורות הכנסה לכיסוי הוצאותיכם למשך כל חייכם. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם מומחה בתחום.
