בנקאות פתוחה תתן את האפשרות ללקוחות כל הבנקים וללקוחות חברות כרטיסי האשראי לשתף את מצבם הפיננסי המלא עם כל צד שלישי שיבקש לגשת למידע, במידה והם יאשרו לו. נראה שכולם על אותו צד בסיפון: הלקוחות, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והחברות האחרות שיבקשו לגשת למידע – זה יעשה טוב לכולם. שקיפות שתאפשר התאמה אישית ושירות טוב ללקוחות.
בגדול, זה כמו דוח BDI על סטרואידים – במקום לראות רק מאורעות ספציפיים ושליליים, תהיה לצד שלישי אפשרות לגשת לכל המידע המלא הפיננסי אודותיכם.
מי לא יהיה מרוצה? כמובן, לקוחות שרוצים שירותים פיננסיים כגון הלוואות חוץ בנקאיות, ויש להם התנהלות כלכלית לא תקינה שלא תאפשר זאת. המדינה רצה קדימה יד ביד יחד עם הבנקים ומקדמת את הנושא, ויש שאיפה להתחיל להשתמש בזה כבר בשנת 2021!
בנקאות פתוחה – מי אמר ומי קבע?
המדינה היא הגורם המכריע בנושא הבנקאות הפתוחה. יש לה את האינטרס הכי גדול שזה יקרה, היא קובעת את הרגולציה שתכריח את הבנקים לעשות את זה, היא תקבע איך הם יעשו את זה ולפי אילו כללים וקווים מנחים, לפי אילו אמות מידה ואיך התהליכים יראו. המדינה תרצה להניע קדימה את הרעיון כדי לשמור ולהגן על האזרחים.
יש אפילו אפקט של יישור קו והגברת התחרות במהלך שכזה, שכן גורמים מתחרים ישתמשו במידע זהה אליו לראשונה תהיה להם גישה, ויוכלו להתייחס ללקוחות לפי מה שהם באמת מבחינה פיננסית.
כמובן, שיש גם סכנות ופרצות אבטחה אפשריות, המדינה היא גם אחראית על כך שבנקאות פתוחה לא תנוצל לרעה כדי להונות לקוחות.
זוהי גם דרך די בטוחה עבור ספקי שירותים פיננסיים למנוע הונאות ורמאויות (או, איך נקרא לזה… "עיגולי פינות") מצד הלקוחות כנגדם. רוצים משכנתא חוץ בנקאית לדוגמא והשגתם את ההון העצמי שלכם ממקור מפוקפק? הוא לא הון, ולא עצמי? הגורם החוץ בנקאי המלווה יוכל לעלות על זה באמצעות בנקאות פתוחה – תהיה לו גישה לצפות בהכנסות שלכם, בהתנהלות הכלכלית שלכם, ובכל מה שהתרחש ביניכם לבין הבנק בחשבון העובר ושב שלכם.
מתי המהפכה מתחילה?
המהפכה הזו עומדת להתרחש ממש אוטוטו. המדינה מכוונת להנעה ראשונית כבר במהלך שנה הבאה. כבר בשנה הבאה, תתחילו לקבל שירותים ומוצרים פיננסיים מספקים חוץ בנקאיים מכל הסוגים, שהם מותאמים לכם אישית ומתחשבים בכל המידע שיש לבנק שלכם עליכם.
כמובן שתמיד תשארו בשליטה, אתם אחראים על מתן אישור לכל גורם שהוא לגשת למידע, באמצעות אבטחה מתקדמת, אבל כמובן שאם לא תאשרו לגורם גישה למידע והוא מעוניין בגישה למידע, הוא רשאי לסרב לתת לכם שירותים פיננסיים מסויימים, או לשנות את השירות המוצע (להגדיל ריביות, לדוגמא). המדינה תדאג לכך שכל הבנקים יציגו אפשרויות דומות וממשק דומה בתהליכי אישור ההרשאות לגורמים לגשת למידע, חייבת להיות אחידות כדי שכל העניין יצליח ויצא לפועל.
בנקאות פתוחה – מה זה בכלל?
בנקאות פתוחה היא למעשה ממשק לחשיפת מידע בין כל גורם שנותן כל סוג של שירותים פיננסים (כמובן, בעיקר הבנקים), ובין נותן שירותים אחר, כאשר הלקוח מאשר את חשיפת המידע. מדינת ישראל לא המציאה את זה – בעולם זה כבר מקובל ונפוץ בלא מעט מדינות. בהמשך נסביר בדיוק איך זה יראה ויעבוד, השערה (מאוד מבוססת) של איך המסכים והדיגיטל הזה יתנגן מול הלקוחות בפועל.
הבנקאות הפתוחה נותנת ללקוח שליטה במידע, ומאפשרת חיזוק התחרות במספר אופנים. בנקאות פתוחה תאפשר, בין השאר:
- הלקוח יכול לדבר עם כל גורם, פיננסי או לא, שקיבל מידע לגביו במסגרת הבנקאות הפתוחה, והצד השני יבין אותו שכן הייתה לו אפשרות לחקור היטב את הלקוח לפני אותה שיחה.
- מהר מאוד יתפתחו שירותים פיננסיים מתקדמים לטובת הלקוחות – התראות חכמות יותר, המלצות לתיקון פעילות כלכלית לא תקינה, מוצרים דיגיטליים להתנהלות כלכלית חכמה שיהיו אפשריים רק אחרי שהבנקאות הפתוחה תתפתח.
- תשלומים מהירים ונוחים יותר מהלקוח לכל מיני גורמים, ומהם אליו.
- ככל שהטכנולוגיה תתפתח, יווצרו סטארט אפים ושירותים בזכות הבנקאות הפתוחה, שלא היו אפשריים עד לאותה נקודה.
בנקאות פתוחה – איך זה יעבוד?
הבנקאות הפתוחה יושבת על חודם של 6 שלבים. ראשית, הלקוח יתן למבקש ההרשאה את ההרשאה לצפות במידע הרלוונטי.
שנית, אותו גורם שביקש את ההרשאה לחשיפת המידע, ברגע שיקבל אותה, יפנה לבנק של הלקוח כדי לקבל את המידע ממנו. השלב השלישי הוא שהבנק יזהה את הרשאת הלקוח תחת אבטחה מחמירה, ויזהה את מבקש ההרשאה כגורם מורשה.
בשלב הרביעי, הבנק יפתח את המידע לטובת הגורם המבקש ויציג אותו. בשלב החמישי, אותו גורם חוץ בנקאי שביקש את המידע יתאים את השירותים והמוצרים שלו למצב הפיננסי וההתנהלות הכלכלית של הלקוח, באופן מותאם אישית. לסיום, הלקוח יהנה משירותים ומוצרים מעולים שמתאימים לו.
בנקאות פתוחה היא לא רק למען חשיפת מידע, אלא גם לצורכי ביצוע תשלומים.
הבנקאות הפתוחה למעשה תהיה אמצעי תשלום נוסף, אם כיום אפשר לשלם באשראי, בהעברה בנקאית, בצ'ק או במזומן, בעתיד תפתח אפשרות חדשה לעסקים שרוצים לגבות מלקוחות: גביה באמצעות בנקאות פתוחה. העסק שמעוניין לגבות ישלח ללקוח קישור לגביה. הלקוח באמצעות הקישור יפתח ממשק מול הבנק שלו, לאישור הבנקאות הפתוחה – לתשלום. הבנק יזהה את הלקוח ויקבל ממנו את ההסכמה לבצע את התשלום. הבנק יעדכן את בית העסק בנוגע לתשלום שהועבר ויאשר את התשלום המוצלח בסיום.
איפה זה עומד היום?
באופן יחסי, כל הרעיון הזה עדיין בחיתולים, כך שלא לגמרי ברור איך המדינה מצפה להתחיל להפעיל בנקאות פתוחה כבר בשנה הבאה. עוד לא בנויה מסגרת משפטית מסביב לכל הפרוייקט, כל הפיקוח, הרישוי והרגולוציה עוד לא עומדת על הרגליים, והממשקים והטכנולוגיה בשלבי פיתוח מתקדמים, אבל עדיין לא לחלוטין מוכנים. רוב האפיון ותכנונים של ממשקי הלקוח וחוויית הלקוח כבר מוכנים. האם זה יכול לקרות כבר בשנה הבאה? יש לי ספק גדול, אבל בקצב שבו דברים מתקדמים כרגע, יש סיכוי שלא הרבה אחר כך (2022, 2023…) כבר נתחיל לראות את ניצני הפרוייקט קורמים עור וגידים, ולקוחות יתחילו להנות מהשירותים ומהאפשרויות שמציעה להם הבנקאות הפתוחה.
איזה מידע אוכל לחשוף ולאשר לצפיה לגורמים השונים במסגרת הבנקאות הפתוחה?
בגדול, כל מידע פיננסי לגביכם יוכל להחשף, תחת אישורכם (ניתן גם לתת אישור חלקי – אך ורק עבור חלק מסוגי המידע):
- מידע מלא על חשבון העובר ושב שלכם – יתרה, פירוט תנועות וכדומה. ככל הנראה, זה יתאפשר כבר בסוף השנה הנוכחית (2020) או לכל היותר בתחילת שנה הבאה. פירוש הדבר שתוכלו לתת לכל גורם שיבקש ואתם תסכימו, הרשאה לראות את מה שאתם רואים כשאתם נכנסים לאתר הבנק שלכם ומטיילים בעובר ושב שלכם.
- מידע מלא על כרטיסי האשראי שלכם – יתרה, מסגרת, פירוט תנועות וכדומה. השלב הזה מתוכנן להתאפשר לציבור הלקוחות כבר עד סוף 2021. במסגרת ההרשאה לכרטיסי אשראי, תוכלו גם לתת לעסקים אפשרות לגבות מכרטיס האשראי כפי שתיארנו קודם. בגדול, גם במקרה הזה אתם פשוט תתנו לגורם שמבקש ואתם מרשים לו, את האפשרות לראות את מה שאתם רואים כשאתם נכנסים לאתר הבנק שלכם ועוברים לקטגוריית כרטיסי האשראי – חיובים קודמים, חיוב קרוב, וכדומה.
- מידע מלא על מחויבויות שיש לכם – כסף באשראי והלוואות, משכנתאות וכדומה. יתרות לסילוק, תשלומי שכבר שולמו, גובה ההלוואה, מידע על ריביות וכדומה. השלב הזה מתוכנן לעד סוף 2021.
- מידע מלא על בנקאות מתקדמת – תוכניות חיסכון, ניירות ערך וכדומה. השלב הזה מתוכנן לעד סוף 2021.
בנקאות פתוחה אל מול החוק
כמובן, שהחוק יצטרך לתמוך ברגולציה כדי שכל העניין הזה יעבוד.
הבנקים יחוייבו לספק על פי חוק תהליכי הזדהות "לקריאה בלבד" (כלומר, לתת כניסה מזוהה לגורמים לצפיה במידע, בלי אפשרות לעשות שינויים של ממש).
כרגע, החקיקה היא אולי החוליה החלשה של כל שרשרת האירועים והדברים שצריכים לקרות כדי שבנקאות פתוחה תצא לדרך. החקיקה לא מחייבת את הבנקים לעבוד בטכנולוגיות הנדרשות, היא לא מגדירה תהליכים בין הבנקים ללקוחות, אין הגדרה של סמכויות, אין הגדרה של רישוי נדרש לטובת הבנקאות הפתוחה, ובגדול – החקיקה מלאה בחורים וסימני שאלה. זה בידיים של משרד האוצר ומשרד המשפטים, והדברים חייבים לנוע, תקנות חייבות להווצר ולהכתב באופן מסודר ומלא, לפני שהבנקאות הפתוחה תתחיל בפועל. יש צוותים ובעלי תפקידים שאחראים על קידום החקיקה, אם כי לעיתים נראה שהם פועלים מעט בעצלתיים, כאילו הבנקאות הפתוחה לא חשובה מספיק עבורם.
אחד מהדברים שמעכבים את החקיקה הוא הסכנות שבבנקאות פתוחה. בנקאות פתוחה, אם וכאשר תעבוד היטב, זו ברכה סך הכל. מצידו השני של המטבע, בנקאות פתוחה יכולה להוביל לדליפת מידע, בלבול בקרב ציבור הלקוחות, מידע לא מלא או שגוי שיחשף בפני הגורמים שמבקשים צפיה במידע – יש נקודות כשל רבות שחייבות להיות מכוסות היטב לפני שיוצאים לדרך.
בנקאות פתוחה ופרטיות הלקוחות – שמן ומים?
באופן מסויים, הבנקאות הפתוחה שוללת קונספט של פרטיות הלקוחות. האם יש פה בעיה? לדעתי, לא ממש. זכותו של גורם פיננסי או גורם שרוצה לתת לך שירותים מתקדמים שמבוססים על מצבך הכלכלי לחטט לך קצת בפרטיות – זו העמדה שלי.
כמובן שאת המידע שנחשף בפני הגורם שביקש לצפות בו, אחרי שאישרתם לו, אותו גורם יצטרך להתחייב שלא לחשוף או לשתף עם שום גורם אחר, פעולה שכזו תהיה פלילית. כשאתם מאשרים חשיפת מידע, אתם מאשרים חשיפת מידע אך ורק לאותו גורם, ולא מאשרים סחר במידע באופן כזה.
כמובן שגם אבטחת המידע צריכה להיות ברמה הגבוה ביותר, כדי לא לגבול בחוסר פרטיות. לא המדינה, לא הבנק, לא ספקי השירותים שמקבלים הרשאה למידע ובטח שלא הלקוחות, לא היו רוצים שכשהם מאשרים צפיה במידע לגורם א', גורם ב' מצליח לפרוץ את ההרשאה ולצפות במידע גם הוא. אבטחה לוקה בחסר היא פרצה לא רק לפרטיות, אלא גם לבטיחות הלקוחות.
חוויית משתמש – הצלחת הפרוייקט תלויה בזה!
הממשלה והבנקים מבינים היטב שהבנקאות הפתוחה לא תצליח אילו לא תהיה חוויית משתמש מדהימה, נוחה, מהירה וברורה. לקוחות לא ישמחו ולא ישתמשו בממשקים שקשה להם להבין או שעובדים לא כראוי.
הרגולוציה תגדיר אחידות של איך זה צריך להראות מול כל הבנקים, משהו פשוט, מהיר ונוח לשימוש. יש כבר אפיון והחלטה איך זה יראה בפועל מול הלקוח, ואתאר את הכל בהמשך.
הלקוח גם חייב להבין בכל רגע נתון מה קורה, איזה מידע הוא מאשר ולמי הוא מאשר גישה למידע. אם בכל שלב בדרך ללקוח יהיו ספקות בנוגע לאמינות, או שהוא לא לגמרי יבין מה קורה, הוא פשוט לא ישתמש בבנקאות הפתוחה. בנקאות פתוחה היא לטובת הלקוח, וכל המטרה זה שהוא יהיה בשליטה מלאה, אם הלקוח ירגיש שהשליטה נשמטת ממנו, זוהי סכנה ממשית להצלחה של הבנקאות הפתוחה.
האם הבנקאות הפתוחה היא דבר טוב או רע?
כפי שהסברתי – הקונספט מעולה ובא לטובת כולם (למעט, אולי תחמנים ולקוחות עם התנהלות כלכלית לא טובה שחושבים שמגיע להם שירותים והלוואות למרות זאת).
הכשלים הם רבים, כנאמר, במקביל. אישית, הייתי שמח להעניק לכמה וכמה גורמים שמגיעים לראשי את ההרשאה לצפות בתנועות העו"ש או בהלוואות שלי, כדי לקבל מהם שירותים ומוצרים מתקדמים ומותאמים אישית.
גם קידום התחרות בין גורמים פיננסיים וטכנולוגים עושה לי טוב, כצרכן ולקוח. הבנקים – חצי בפנים חצי בחוץ, מצד אחד יש עבורם יתרונות, מצד נוסף הם יוכרחו על ידי הרגולוציה לשתף פעולה, מהצד השלישי הם מאבדים את הבלעדיות שבהחזקת המידע הפיננסי על הציבור, וזה מינוס גדול מבחינתם. הבנקים גם יצטרכו להשקיע כסף רב בפיתוח והקמה של מערך הבנקאות הפתוחה, וגם עם המדינה תעזור להם – מדובר בניהול של כח אדם ופיתוח שהם לא לגמרי מעוניינים בו.
איך הבנקאות הפתוחה תראה בפועל, מבעד לצג המחשב או הסלולרי שלי?
כפי שאמרתי מקודם, כבר יש אפיון מתקדם ותכנון ממשק מול הלקוחות, כך שאנחנו יודעים איך זה יראה בפועל, וזה בהחלט מפיל אסימונים ויבהיר לכם איך הבנקאות הפתוחה תעזור לכם ותהיה לטובתכם.
בשלב הראשוני, אתם תקבלו מהעסק שרוצה הרשאה לנתונים קישור לפתיחת ההרשאות, או גישה לפתיחת ההרשאות מטעמו באמצעות אפליקציה או אתר אינטרנט. על המסך שלכם יופיע מסך שמברך אתכם ומסביר כי אתם בדרככם לאשר גישה לצפיה בנתונים לאותו גורם.
השלב השני יהיה שלב פירוט. המערכת תבקש ממכם פרטים מזהים כלליים (לא לצורך הזדהות) ומידע על חשבון הבנק שלכם. למעשה, פה תגדירו פרטים של חשבון הבנק שאותו אתם עומדים לשתף עם הגורם שביקש ממכם את ההרשאה לצפיה במידע.
בשלב השלישי, אתם תראו איזו גישה אותו גורם עומד לקבל. למעשה, על המסך יהיו כתובות כל האפשרויות: יתרות עובר ושב, תנועות עובר ושב, מידע על כרטיסי חיוב, חסכונות ופיקדונות, הלוואות ואשראי וניירות ערך. מתוך הרשימה הזו, יסומנו לכם תחומי המידע שלהם יקבל אותו גורם גישה. לא תצטרכו לבחור לבדכם, הקישור שקיבלתם מאותו גורם או האתר / האפליקציה שהובילה אתכם לנקודה הזו, תבחר עבורכם אוטומטית את המידע הדרוש.
בנוסף, תוכלו לבחור תקופה שבה המידע יהיה גלוי לאותו גורם – חודש, 3 חודשים, חצי שנה ואף יותר – כרצונכם וכאוות נפשכם. במידה ועדיין תצרכו שירות מסויים שעבורו נדרשת גישה למידע, תצטרכו לחדש את האישור בסיום התקופה.
בשלב הרביעי, אתם תקושרו לבנק, שיקבל את פרטי החשבון שהזנתם, ואת המידע לגבי תחומי המידע שעבורם ביקשתם לתת הרשאה. מול הבנק, אתם תעברו תהליך זיהוי מלא, שיוודא שאתם זה אתם ואתם לא נותנים למישהו אפשרות לראות מיד של מישהו אחר. ההזדהות מול הבנק תהיה דומה מאוד ולפי הסטנדרטים שקיימים כיום בכניסה באפליקציה לחשבון הבנק שלכם או באתר האינטרנט. שם משתמש וסיסמא, טביעת אצבע – מה שזה לא יהיה שאתם עושים היום כדי להכנס לבנק מהמחשב או מהפלאפון – זה יהיה זהה.
בשלב החמישי, על המסך יוצג סיכום הפעולה שעומדת להתרחש, ותנתן לכם כלקוחות האפשרות לאשר או לסרב. משהו בסגנון "אתה עומד לאשר לחברת … לגשת למידע כלכלי אלייך מחשבון הבנק שלך, עד לתאריך…". יוצגו פרטי חשבון הבנק והמידע שמאושר לצפיה, לדוגמא: "המידע שישותף עם חברת… הוא: יתרות בחשבון העו"ש, ופירוט הלוואות בחשבון".
לחיצה על אישור ותתקדמו הלאה בתהליך, תוכלו גם ללחוץ על ביטול וכל העסק יבוטל.
בשלב השישי, אתם תחזרו ממשק הבנק שלכם לממשק של החברה שביקשה את ההרשאה, וכיתוב על המסך יאשר שהם קיבלו הרשאה לצפיה בנתונים ויכולים להתקדם עם אספקת השירותים או המוצרים שלכם.
ידידותי, מהיר, מאובטח – אם זה באמת יעבוד ככה, ללא ספק מהפן הטכני של הדברים צפויה לבנקאות הפתוחה הצלחה כבירה.
יישומים אפשריים סביב הבנקאות הפתוחה
מה יתאפשר לכם בעצם כלקוחות באמצעות הבנקאות הפתוחה?
ייעוץ פיננסי
יועץ פיננסי מכל סוג (כללי, משכנתאות, לא משנה מה) יוכל לבקש הרשאה לצפיה במידע שבחשבון הבנק שלכם, וכשאתם מגיעים לפגישת הייעוץ – הוא כבר ידע עליכם כל מה שיש לדעת עם שארית, כדי לתת יעוץ כלכלי משובח ומושכל במלוא מובן המילים.
הרבה יותר יעיל משאלונים שאתם נדרשים לענות עליהם ולא תמיד אתם גם מדייקים בתשובות, ולא תמיד הם גם מקיפים לחלוטין. היועץ יוכל לראות כל מה שעבר עליכם בחשבון, תנועות, יתרה, פירוט הלוואות וכדומה, ולהכיר אתכם ואת הפרופיל הפיננסי שלכם באמת לפני שהוא מתחיל לייעץ לכם.
כיום, כאמור, את המידע הוא מקבל באמצעות שאלון שאתם צריכים לענות עליו, ולפעמים חסרות השאלות הנכונות בשאלון, או שאתם עונים לא במדוייק, ואז הייעוץ הפיננסי שאתם מקבלים כתוצאה מכך הוא לוקה בחסר.
הלוואות ואשראי
הגורמים שהכי סביר ימהרו להשתמש בבנקאות הפתוחה הם כמובן גורמים מלווים חוץ בנקאיים. כאשר תיגשו לבקש הלוואה מגורם מלווה מחוץ לבנק, הוא ירצה לראות את חשבון הבנק שלכם, הכנסות, הוצאות, הלוואות נוספות, התחייבויות, וכל מה שהוא צריך לדעת לפני שהוא מאשר לכם הלוואה או לפני שהוא קובע לכם את הריביות על ההלוואה.
כיום, האמצעות של גורמי הלוואות חוץ בנקאיות מוגבלים מאוד, הם מסתמכים על מסמכים שאתם מגישים להם (פירוט עו"ש, יתרות לסילוק וכדומה) ועל דוח ה- BDI שלכם. יש דרכים להערים על הגורמים המלווים ולהציג נתונים לא אמינים לחלוטין. זה גם יחסוך לכם הון של זמן וטרטור, תוך כמה לחיצות על מסך הסלולרי הגורם המלווה יקבל את כל המידע שהוא זקוק לו, ולא יצטרך לטרטר אתכם להמציא מסמכים, להדפיס, לצלם ולפנות לכל מיני גורמים אחרים!
ייעוץ פיננסי דיגיטלי
אחד הדברים המרגשים ביותר שהבנקאות הפתוחה תוליד היא מיזמים וסטרט אפים חדשניים בתחום הייעוץ הכלכלי הדיגיטלי. מהר מאוד יצאו אפליקציות לסלולר שיאפשרו לכם לקבל ייעוץ פיננסי חכם, מדוייק ומושכל שנוצר לכם על ידי תוכנה, שאין מאחורי הייעוץ יועץ, בנאדם.
תחשבו על זה, אפליקציה חדשה לסלולר בשם "כלכלה נכונה", תבקש הרשאה למידע מקיף לגביכם מחשבון הבנק שלכם, ואתם תאשרו לאותה אפליקציה לקבל את המידע. תארו לכם שהאפליקציה תתחיל לפרגן לכם בהתראות ועצות מעולות כמו לדוגמא:
- אתם מוציאים 1,400 ש"ח כל חודש על אוכל ומזון. עבור משפחה בת 4 נפשות, זה מעל לממוצע משמעותית. צפה בפתרונות איך לחסוך.
- החודש הוצאת על תקשורת 130% מממוצע ההוצאות שלך על תקשורת בחודשים הקודמים. יכול להיות שחבילת הנחה כלשהי הסתיימה אצל מפעיל תקשורת או סלולרי? לחץ כאן כדי לצפות בחשבונות שבהם ההוצאות גדלו. בלחיצה תוכלו לראות שחשבון הסלולרי שלכם משום מה החודש גדל ב-80 שקלים, או שחבילת האינטרנט הבייתי שלכם עלתה החודש יותר מבדרך כלל.
- החשבון שלך מתקרב למסגרת האוברדראפט המירבית, ובעוד יומיים המשכנתא אמורה לרדת. המשכנתא עשויה לחזור ולהכנס לפיגורים, בוא לבדוק כאן איך ניתן לפתור זאת ולהמנע מאי הנעימות.
- יש לך כסף רב מידי בחשבון העובר ושב שלך. הידעת שאפשר להשקיע את הכסף כבר החל מסכומים קטנים של 20,000 ש"ח בחלק מחברות ההשקעה, וליצור תשואה יפה?
- בעקבות ירידה בריביות הממוצעות במשק, המשכנתא שלך הפכה לאחרונה ללהיות יקרה מידי. לחץ כאן כדי לבדוק כדאיות למיחזור המשכנתא שלך, עושה רושם שאתה יכול לחסוך ככה כסף רב.
אתם מבינים? באמצעות הבנקאות הפתוחה, האפליקציה רואה את חשבון הבנק שלכם מבפנים בכל רגע נתון, ונותנת לכם ייעוץ פיננסי מלא – הרבה יותר טוב מיועץ לכלכלת המשפחה (שעשוי לפספס משהו), באופן ממוחשב.
בנוסף אפליקציות שכאלו נבדלות מייעוץ פיננסי אנושי משמעותית, שכן הייעוץ שלהן הוא מתמשך ולא נקודתי. ייעוץ פיננסי מזהה כשלים בהתנהלות הכלכלית שלכם בזה הרגע, והיועץ נותנים לכם כלים ופתרונות להמשך. אפליקציה שכזו בסלולר יכולה לעקוב אחרי ההתנהלות הכלכלית שלכם במשך חודשים, ולתת לכם ייעוץ פיננסי בכל רגע נתון, באופן מתמשך וארוך טווח.
במידה ואכן יצאו אפליקציות ויישומים כאלו, ובהנחה שהם יהיו איכותיים וטובים, מצבה הכלכלי של כל משפחה ממוצעת ישתפר משמעותית אם היא תבחר לעשות שימוש באפליקציה שכזו.
לסיכום
הבנקאות הפתוחה תתן ללקוחות את האפשרות לשתף מידע מחשבון הבנק שלהם וההתנהלות הכלכלית שלהם לצדדים שלישיים, שאינם הבנק, וזאת כדי לאפשר שירותים ומוצרים מדהימים באופן מותאם אישי.
המדינה מנסה לקדם את כל המהלך ולפרוץ עם הבנקאות הפתוחה כבר בשנה הבאה, אבל הבעיות, הכשלים והתקלות רבות: החקיקה מזדנבת מאחור, תקנות הרגולציה עדיין לא בשלות, ועוד. במקביל, מבחינת אפיון וממשק, הדברים די מוכנים ונראה כי הם בשלב פיתוח מתקדם.
גם סוגיות כמו פרטיות הלקוחות, שימוש הוגן בכלי החדש, וכדומה – עלולים להפריע להתקדמות הבנקאות הפתוחה.
כאשר הבנקאות הפתוחה תפרוץ, נוכל לקבל שירותים טובים יותר ומותאמים יותר מטעם גורמים חוץ בנקאיים – ייעוץ פיננסי מיועצים אובייקטיביים חוץ בנקאיים, הלוואות מדוייקות יותר לצרכים שלנו ולמצבנו, ואפילו צפויים לצוץ שירותים חדשניים כמו לדוגמא תוכנות לייעוץ פיננסי שיתנו לנו עצות פיננסיות מדוייקות ומעולות באופן ממוחשב. יש למה לצפות!