לאורך כלל חיי העבודה שלנו אנו נאלצים להיפרד מאחוז בלתי מבוטל מן השכר לטובת רכיב הפיצויים, כאשר רבים אינם כלל מודעים לתכליתם או לאופן בו יפגשו אם בכלל עם אותו סכום בעתיד.
לעומת זאת, לרכיב הפיצויים יש משמעות רבה, שכן הוא מלווה אותנו בכל שעל ושלב בחיי העבודה, החל ממשרות זוטרות שהיוו ראשית הדרך, ועד לסיומה המממש לבוא של חיי העבודה וכניסתנו לקראת גמלאות.
לאור זאת, במאמר הקרוב נבחן ונסקור את האפשרויות אשר מונחות בפני הפורש המיועד, כאשר בדומה לאשר קיים לטובתו לאורך כל חיי תעסוקתו, ניצבות בפניו דילמות רבות אשר כרוכות בעיסוק עם גורם אחר אשר ליווה אותו משכבר הימים – רשות המיסים.
מבוא – תולדות הפיצויים ותכליתם
בעת פיטוריו של עובד אשר צבר לפחות שנת וותק אחת אצל מעסיקו, הוא זכאי לקבלת דמי פיצויים מן המעסיק, אשר יכולים ללבוש צורות ופנים רבות ומשונות. זאת כאשר ניתן לקבל את דמי הפיצויים כשכר חודשי ממוצע בעבור כל שנת עבודה אצל המעסיק ו/או מקום העובדה, כאשר ניתן לקבל את אותם 1/12 מן השכר בדמות תשלומים סוציאליים אשר מופרשים לטובת ביטוח פנסיוני או קופות גמל אשר סוכמה בין הצדדים.
חשיבות החיסכון וגילומה באמצעות הקצאת כספי הפיצויים
רבים במשק, מתוך הבנה לחשיבותו הרבה של צעד כדוגמת חיסכון מוקדם ועמוק ככל האפשר עבור החיסכון הפנסיוני (לאור גדילתם של כספים באמצעות ריבית דריבית), בוחרים לקבל את כספי הפיצויים שלהם בדמות הפרשה קבועה של 8.33% (1/12 מן השכר) לכדי מכשירי חיסכון כגון קופות גמל, כאשר בעת הפיטורין ו/או סיום ההעסקה, נפתחות בעבורם מספר אפשרויות כיצד יכולים לנהוג כעת עם הסכומים אשר נחסכו בעבורם.
האפשרויות משתנות במידה רבה ונוגעות ל- 3 אפיקים שונים, אשר לכל אחד מהם הגדרות והגבלות שונות, אשר לאור היותם של כספי פיצויים חלק בלתי נפרד מתלוש השכר – מחויבות במתן דין וחשבון מסוים לרשויות המס.
זאת מכיוון שלעתים יש לראות בו כחלק מן ההכנסה החודשית וככזה ככרוך במס, בעוד שלעתים יש לראות בו חלק מקצבה פנסיונית אשר הינה פטורה ממס חלקית או לחלוטין, החרגה זו היא הבסיס להתלבטות אשר נלווית לבחירה בין רצף פיצויים או רצף קצבה, אשר אודותיה נרחיב בהמשך.
3 דרכים שונות לקבלת כספי הפיצויים בעת סיום העסקה
בהמשך לכך, כפי שציינו קודם לכן, בפני אדם אשר סיים את מקום עבודתו מונחות 3 אפשרויות שונות אשר הינן כדלקמן –
- משיכת כספי הפיצויים.
- רצף פיצויים.
- רצף קצבה.
משיכת כספי הפיצויים
בעבור עובד אשר סיים את עבודתו במקום עבודה קיימת הזכות למשוך את כספי הפיצויים אשר הופרשו למענו, כאשר עד גובהה של משכורת אחת או עד לכדי 34,900 ש"ח הוא פטור ממס הכנסה.
כמו כן, יכול אותו עובד לבצע משיכה חלקית של כספי הפיצויים בעודו מפנה את שאריתם לעבר רצף פיצויים או רצף קצבה.
בנוסף לכך, משרד האוצר ממליץ להשאיר את כספי הפיצויים באחד מן הרצפים, מתוך הבנה כי משיכתם תפגע במידה רבה ביכולתו של העובד להגדיל את קצבתו בעתיד, נתון אשר מתגלם הלכה למעשה בקצבת פרישה נמוכה יותר.
זאת ועוד, כי העובד רשאי לבצע משיכה חלקית של כספי הפיצויים, לצורך העניין עד גובה הסכום אשר הינו פטור ממס, כאשר את שארית הסכום הוא יכול להפקיד ולהפנות לעבר יצירת ו/או המשכתו של רצף פיצויים או רצף קצבה.
רצף פיצויים
אפשרות אחרת אשר קיימת לעובד שסיים את עבודתו במקום מסוים, היא להשאיר את כלל הכספים אשר הופרשו למענו בקופת גמל ו/או ביטוח פנסיוני, באותו מקום בהם הם נמצאים עד אותה העת, בכך למעשה לאפשר להם להמשיך לגדול ולטפוח (כאשר עקרון ריבית דריבית פועל כאן שעות נוספות).
דחיית תשלום המס למועד עתידי
היתרון בבחירה זו הוא ברור יחסית, שכן לאור בחירה באפיק זה העובד נמנע למעשה מתשלום מס באותה העת, מתוך תקווה או משאלת לב שמא בעתיד המס בעבור הכנסות כאלו עתיד לרדת, או שלחליפין גובה התקרה (אשר כיום הינה 12,420 ש"ח) יעלה וכפועל יוצא מכך יאלץ לשלם פחות מיסים בעבור פיצוייו.
צבירת רצף אשר יתגלם כמס מופחת בעת משיכת הסכום העתידית
היבט נוסף הוא העמקת הרצף אשר ייזקף לזכותו, אילו העובד יחל את עבודתו החדשה בתוך שנה ממועד תום העסקתו הקודם. כלומר, אילו אדם עבד במקום עבודה א' למשך 4 שנים אשר בסופם פוטר ולאחר מכן עבר למקום עבודה ב' למשך עוד 6 שנים, בעת סיום עבודתו במקום עבודה ב' יעמדו לזכותו 10 שנות וותק, כיוון שהוא שמר על רצף.
כמו כן, המעבר לעבר רצף פיצויים מתבצע עד לכדי תקרה אשר גובהה הוא 4 פעמים המשכורת הממוצעת במשק, סכום אשר כיום עומד על – 42,204 ש"ח, כאשר סכום אשר גבוה מכך מחויב במס הכנסה עבור הפער.
דוגמה – העמקת הרצף ותרומתו לתשלום מס מופחת בפועל
משמעותו של הרצף מקבלת חשיבות רבה לאור העובדה כי בעת סיום העסקתו של עובד, במידה והוא חווה עלייה בשכר, אזי שבעוד שאילולא הותק הקודם ייתכן במידה רבה כי היה נאלץ לשלם מס בעקבות חציית התקרה, כעת סך הפיצויים שצבר יחולקו בהתאם לכלל שנות הוותק שלו.
כלומר, אילו אדם עבד 4 שנים במקום עבודה א' אשר במהלכו קיבל שכר של 10,000 ש"ח, כאשר בסוף העסקתו הוא עבר למקום עבודה ב' ל- 3 שנים נוספות במהלכן צבר סכום פיצויים בגובה 40,000 ש"ח, הרי שכלל הפיצויים שנחסכו בעניינו שווים ל- 80,000 ש"ח.
אילולא הוותק הראשוני, היה מחויב אותו אדם בתשלום מס בעבור הסכום שנצבר למענו במקום עבודה ב', בעוד שכעת בזכות השנים בהן עבד במקום עבודה א', הוא מחלק את סך הסכום במכנה רחב יותר, אשר מאפשר לו לחמוק תחת תקרת המס.
רצף פיצויים – שורה תחתונה
לכן, ניתן למנות את יתרונותיו של רצף פיצויים ככאלו אשר מאפשרים לאדם לדחות לעתיד את עריכת הסדר בענייני מיסיו, כאשר בין אם לאור הקלה רגולטורית או מפאת עלייה צפויה בכושר השתכרותו יכול לעלות בידו לשלם מס מופחת במידה רבה.
מנגד, במידה ולא ימצא אותו עובד מעסיק חדש במסגרת שנה מתום העסקתו הקודמת, אזי שרצף העסקתו ייכרת, ולא יתאפשר לו לבצע רצף פיצויים.
רצף קצבה
רצף קצבה הוא ברירת המחדל בעבור כל שכיר החל משנת 2008, לאור הסתכלותו של משרד האוצר על האופן שבו ישראלים נוטים לחסוך לעת קצבה כלוקה בחסר, כאשר רבים מדי בוחרים לממש את כספיהם בעת הנוכחית וכתוצאה מכך נותרים בעלי מחסור לעת זקנה.
רצף קצבה בניגוד לרצף פיצויים, גורס כי בעת סיום ההעסקה מחליט העובד להשאיר את כספיו בקופת הגמל (אשר מוכרחת להיות קופת גמל קצבתית ולא הונית), מתוך כוונה לקבל אותם כאשר יפרוש מהעבודה כקצבה חודשית, אשר הלכה למעשה תתווסף לקצבת הזקנה אשר הוא זכאי לה מטעם הפנסיה.
חשיבות זהות הקופה ואופייה – הונית אל מול קצבתית
האותיות הקטנות הרלוונטיות בהקשר זה נוגעות לזהות קופת הגמל, כאשר אילו מדובר בקופת גמל אשר אינה מוסמכת להעניק קצבה חודשית, קרי קופת גמל הונית, אזי שלא ניתן לבצע את המהלך כהלכה, עובדה אשר מומלץ בהקדם האפשרי לבארה בטרם תבנו את חסכונכם הפנסיוני על כרעי תרנגולת.
הטבת מס נקודתית בעלת ערך רב בעת הפרישה
בהמשך לכך, יתרון נוסף אשר מוסב לחוסך מטעם מסלול רצף קצבתי, הוא שבעת סיום העבודה כמו גם בעת יציאה לגמלאות, רשאי העובד לבצע משיכה נקודתית של סכום אשר הינו מתחת לגובה המותר אשר כמובן ככזה הינו פטור ממס, בעודו מותיר את שארית הסכום כקצבה אשר תחולק כקצבה לכל דבר ועניין.
חרטה לאור רצף פיצויים או רצף קצבה
ניתן לבצע חרטה ולחזור בכם אילו בחרתם במי מבין האפשרויות (פרט כמובן למשיכת דמי הפיצויים אשר אינה ברת שינוי), כאשר מרצף קצבה ניתן לחזור בכם בכל עת, בעודכם מושכים את הסכום אילו תבחרו בכך, שבעבור רצף פיצויים ישנם שינויים מסוימים אשר נלווים לחרטת החוסך בעת הצורך.
כלומר, בכדי להתחרט ולשנות את מסלול חיסכון דמי הפיצויים שצברתם מרצף פיצויים, ניתן לבצע חרטה במהלך השנה הראשונה אילו לא הצליח העובד למצוא מעסיק חדש אשר יפקיד עבורו את הסכומים החדשים בקופת הגמל, כאשר החרטה נעשית בפועל אל מול פקיד שומה במס הכנסה.
בנוסף לכך, עד שנתיים ממועד הבחירה יכול החוסך לבקש גם הפעם מפקיד השומה לשנות את מסלול החיסכון כאשר תבחן משכורתו האחרונה אצל המעסיק הקודם, כאשר זו צמודה למדד עד כאשר יחזור אותו עובד מ-רצף הפיצויים.
במועד מאוחר יותר, יאלץ החוסך למשוך את כל כספיו נקודתית כפי שמאפשר לו מנגנון רצף הפיצויים, ולאחר מכן יוכל לחסוך אותם מחדש ולצרפם לחיסכון פנסיוני באשר הוא, אילו יחפוץ בכך.
כמו כן, מובן מאליו כי השנה בה העובד אינו פועל ועובד בשוק העבודה אינה נצברת למענו כוותק.
אם כך – מה מומלץ לעשות?
לאור היתרונות והחסרונות השונים אשר קיימים לכל אחד מ- 3 המסלולים השונים, ניתן לומר כי ההמלצה והפתרון המתאים לכל עובד באשר הוא משתנה במידה רבה מהצורך אשר קיים לו לכספים אשר נלווים למסלולי החיסכון.
כלומר, בראשית דרכו של עובד ייתכן במידה רבה כי מסלול רצף הפיצויים עשוי להיות עדיף עבורו, שכן לרוב העובדים נלווית עלייה מסוימת בשכר אשר תתבטא ביכולתו של החוסך לשלם מס מופחת יותר בעת הצורך לבצע התחשבנות שכזו.
לעומת זאת, לעת התקרבותו של אותו עובד לגיל הפרישה, מסלול רצף קצבה, אשר הינו גמיש יותר בעודו מאפשר לחוסך לבצע אותו בכל קופה מסוג שהוא, כמו גם יכולתו להיחשב כקצבה נוספת אשר תכפיל את כוחה של קצבת הפנסיה עלול לקרוץ יותר.
לפיכך, ניתן לומר כי מסלול רצף קצבה מתאים לאלו אשר מעוניינים להגדיל את גובה של פנסיית הזקנה, כאשר מסלול רצף פיצויים מתאים יותר לאלו אשר מעוניינים לבצע משיכה חד פעמית ומסיבית של סכום הפיצויים אשר נצברו להם (מענק פרישה), כאשר לעתים גם ניתן לבצע בהקשר זה פריסת מס בכדי להקטין את גובה הנטל שנלווה לתשלום מיסים.