בשנים האחרונות עולות לסדר היום זכויותיהם של עובדים בישראל. כך, לפני קצת יותר מ10 שנים, החלו לחייב מעסיקים להפריש כספים לביטוח פנסיוני עבור עוזרות בית. מדי שנה סכום ההפרשה לביטוח הפנסיוני עולה, ולכן חשוב שכל עוזרת תכיר את חובת ההפרשה לפנסיה, ואת הזכויות שמגיעות לה במקרה שהמעסיק לא מפריש לביטוח פנסיוני. כל הפרטים במאמר שלפניכם.
החובה להפריש לביטוח פנסיוני
בשנים האחרונות, לא מעט אנשים שהעסיקו עוזרות בית הופתעו לגלות שהוגשו נגדן תביעות בסכומים גבוהים, כאשר גולת הכותרת של אותן תביעות הייתה פנסיית חובה. כך למשל, זוג צעיר בשנות ה- 30 לחייו שהעסיק עובדת ניקיון בת 27 במשך כשנה ושילמו לה מדי שבוע תשלום במזומן, גילו לפני כמה חודשים שאותה עובדת תובעת אותם על סך כמה מאות אלפי שקלים.
העובדת הפסיקה לעבוד כמה חודשים לפני הגשת התביעה, בגין מחלה שכנראה תשבית אותה מעבודה למשך המשך חייה. כיצד אם כן יכולה העובדת לתבוע את הזוג, אשר שילם לה מדי חודש את הסכום שסוכם ביניהם מראש?
לקראת סוף שנת 2007, נחתם הסכם על ידי ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הפיננסיים בישראל. במסגרת ההסכם, חויב כל מעסיק לקיים הסדר פנסיוני עבור כל עובד בישראל המועסק על ידי ארגונים אשר שייכים ללשכת התיאום. הוראות ההסכם נכנסו לפועל בתחילת שנת 2008, ומאותה השנה חויב כל מעסיק להפקיד כספים לקופת חיסכון פנסיונית עבור כל עובד שלא היה לו הסדר פנסיוני שכזה. חשוב לציין כי גם מעסיק פרטי נחשב מעסיק לעניין זה וגם הוא חויב בהפרשות לקרן פנסיה. מאותה שנה, מעסיק שלא הפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדו, חושף עצמו לתביעות.
פרטים נוספים על פנסיה לעוזרות בית
כאמור, כל מעסיק חייב להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעוזרות הבית שלו. חשוב להדגיש כי ההפרשה לא חלה באופן מידי עם תחילת תקופת ההעסקה – החובה להפרשת הכספים חלה עם סיום ששת חודשי העבודה הראשונים. זאת, ככל שלעוזרת הבית לא היה כלל ביטוח פנסיוני בעבר.
עובדת שהיגע למקום עבודה חדש, ולרשותה ביטוח פנסיוני קודם, רשאית להמשיך בביטוח הקודם ולקבל מהעובד הפרשות לקרן הפנסיה הקודמת. ההפרשות עצמן יתקבלו עם סיום שנת המס, או לחלופין שלושה חודשים לאחר תחילת תקופת ההעסקה (המוקדם מבין השניים). ההפרשות יחולו באופן רטרואקטיבי, כלומר – המעסיק יפריש כספים עבור שלושת החודשים הראשונים רק לאחר סיומו של החודש השלישי.
יש לציין כי המעסיק חייב להפריש כספים לביטוח פנסיוני גם עבור עוזרות אשר אינן תושבות ישראל. כמו כן, כספים רבים אותם מפריש המעסיק מדי חודש לביטוח הפנסיוני, מנוכים מחשבון פיצויי הפיטורים של העוזרת בעת פיטורים. פירושו של דבר, באם יחליט המעסיק לפטר את העוזרת, הוא לא יצטרך לשלם את כלל פיצויי הפיטורים, אלא רק יאלץ להשלים את הסכום החסר (גובה פיצויי הפיטורים פחות הסכומים שהופרשו לביטוח הפנסיוני).
כך לדוגמא, נניח שעוזרת הרוויחה 1000 ₪ חודשיים. עוד נניח כי העובדת פוטרה אחר שנה. בהתאם לחוק, העובדת זכאית לפיצויי פיטורים השווים ל8.33% משכרה השנתי, דהיינו כ1000 ₪ (8.33% מתוך 12,000 ₪). יחד עם זאת, מאחר שהמעסיק הפריש מדי חודש 70 ₪ לביטוח הפנסיוני, שהם 840 ₪ שנתיים, עליו לשלם 160 ₪ בלבד להשלמת תשלום של 1000 ₪ עבור פיצויי פיטורים.
האם עוזרת בית יכולה לוותר על ביטוח פנסיוני?
עוזרת בית אינה יכולה לוותר על הזכות לקבל פנסיה. גם אם העוזרת יוצרת הסכם עם המעסיק, במסגרתו המעסיק יוסיף לעוזרת כספים בשכר החודשי תמורת וויתור על ההפרשה החודשית לקרן הפנסיה, אין אפשרות לוותר על ההפרשות לביטוח הפנסיוני.
מהו גובה ההפרשות לביטוח הפנסיוני?
החל מחודש ינואר 2017, כל מעסיק חייב להפריש עבור ביטוח פנסיוני, סכום של 18.5% מהמשכורת אותה הוא משלם לעוזרת הבית. 6% מהסכום הנ"ל ינוכה מתוך שכרן של העובדות, ואילו היתר ישולם על חשבון המעסיק. כך לדוגמא, נניח שעוזרת בית מרוויחה 1000 ₪ בחודש ממעסיק מסוים. חובת ההפרשה לביטוח הפנסיוני, העומדת כאמור על 18.5%, הינה 185 ₪. סכום זה ישולם בחלקו הגדול על ידי המעסיק וחלקו הקטן על ידי העובדת באופן הבא: 11.1 ₪ ינוכה ממשכורתה של העוזרת, ואילו את היתר (173.9 ₪) ישלם המעסיק.
טיפ למעסיקים
חשוב מאוד כי כל מעסיק יקפיד לוודא שהוא מכיר את עניין ההפרשות הפנסיוניות לעובדיו, ושהוא מודע להשלכותיהן. הפרשה לביטוח פנסיוני תימנע תביעות עתידיות של עוזרות בית, תביעות אשר יכולות להיווצר גם אם הפגיעה נוצרה שלא בזמן העבודה בבית המעסיק או אצל כל מעסיק אחר, ואף אם הפגיעה נוצרה לאחר סיום תקופת עבודתה של העוזרת.