כל אזרח בגיר, אשר מתחיל לעבוד ולהרוויח כסף, יכול להתחיל לחסוך כספים עבור היום בו יצא לפנסיה. לכאורה – מדובר במועד רחוק, אשר יגיע רק בעוד עשרות שנים, אך חשוב להתחיל ולתכנן את יום הפרישה במועד מועד. עבור שכירים – החיסכון בביטוח פנסיוני הינו בגדר חובה על פי חוק, ואילו לאחרונה ההפרשות הפנסיוניות הפכו לחובה שחלה גם על עובדים עצמאיים.
אז מהו ביטוח פנסיוני? מתי, איך וכמה צריך לחסוך? אילו סוגי חסכונות פנסיה קיימים? על כל אלה, ועל עוד מגוון היבטים חשובים ביותר של הביטוח הפנסיוני שלנו, תוכלו לקרוא במדריך הבא.
חשיבותו של התכנון הפנסיוני המוקדם
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת – העמידה בכלל הזה היא די טבעית לנו, משום שהבישול לקראת שבת נעשה יום אחד לפניה. כלומר, בטווח הקצר, בו אנו רואים את היעד העתידי ממש מעבר לפינה. אך מה קורה כאשר התכנון צריך להיות לטווח ארוך יותר? האם עדיין אנו מסוגלות ומסוגלים להשכיל להכין את עצמנו לקראת הבאות?
המחשבה על הפנסיה בגיל צעיר היא לא טבעית. הפנסיה נראית כל כך רחוקה אי שם באופק, וקשה לדמיין את עצמנו חוסכות או חוסכים כבר עכשיו בשביל העשורים השביעי והשמיני והלאה של חיינו. עבור עובדות ועובדים, ישנו קושי נוסף של המחשבה על חיים ללא עבודה, וללא פרנסה המגיעה לנו מכוח עבודה שאנו עושים.
אולם, ואולי דווקא משום שקשה לחשוב עליה בגיל צעיר, חשוב להעלות את המודעות אליה, להכיר אותה, ולדעת לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורנו בשלב מוקדם ככל שניתן בתוך שוק העבודה. לאחר היציאה לפנסיה, כבר לא ניתן לתקן לאחור.
בנוסף, הביטוח הפנסיוני נועד להבטיח המשך פרנסה לא רק במצב של הגעה לגיל פרישה, אלא גם במצב של נכות המפחיתה באופן משמעותי או מבטלת את כושר העבודה של המבוטח או המבוטחת. לרובנו יש נטייה להירתע מלחשוב על מצב שכזה, ולכן אנו מדחיקים את הצורך בדאגה לביטוח פנסיוני עבור מקרה כזה, שלצערנו מטבע הדברים יכול לקרות חלילה לכל אחד ואחת.
מהו ביטוח פנסיוני?
ביטוח פנסיוני הוא שם כולל לביטוחים מסוגים שונים שנועדו להבטיח עבור עובדות ועובדים המשך קבלת פרנסה במקרה של יציאה ממעגל העבודה, כאשר הדרך הנפוצה והטבעית לצאת משוק העבודה הוא פשוט הגעה לגיל הפרישה – גיל 67 עבור גברים וגיל 62 עבור נשים.
יש מדינות המנהלות מדיניות סוציאלית לפיה כספי המיסים של העובדות והעובדים מגיעים בין היתר למבוגרות והמבוגרים באותה תקופה, מעין קצבת זקנה מורחבת. בישראל, המדינה מחייבת אותנו לחסוך ולהשתמש בכספי החיסכון שלנו בתור הפנסיה.
לפיכך, הביטוח הפנסיוני הוא למעשה חיסכון אישי, המופעל ברגע היציאה משוק העבודה, ומקנה תשלום חודשי קבוע לתקופה מוגדרת מראש. גובה הקצבה ומשך הזמן בו היא תתקבל תלויים במאפיינים של הביטוח הפנסיוני, כפי שיורחב בהמשך.
ישנו סוג נוסף של חיסכון פנסיוני, הנקרא חיסכון הוני, המתקבלים כתשלום חד פעמי כאשר העובדת או העובד פורשים. אולם, על פי רוב מדובר בחיסכון המקנה קצבה חודשית בעת הפעלתו, והמאמר מתמקד בסוג זה של חיסכון.
גיל הפרישה – ואם אני רוצה להמשיך לעבוד?
לפני שנצלול לפרטים של הביטוחים הפנסיוניים האפשריים השונים, ראשית יש להבין שגיל הפרישה הקבוע בחוק לא מגדיר את הגיל בו חובה לפרוש, אלא את הגיל בו חובה על מעסיקות ומעסיקים לאפשר לעובדיהם לפרוש.
כלומר, כאשר עובדת מגיעה לגיל 62, חובה לאפשר לה לפרוש מהעבודה ולהתחיל לקבל את הפנסיה. אם העובדת איננה מעוניינת לפרוש, יש לה לאפשר להמשיך לעבוד לפחות עד גיל 67.
בגיל 67 אמנם מעסיקות ומעסיקים יכולים לחייב את העובדות והעובדים לפרוש ולצאת לפנסיה, אולם עדיין נשמרת הזכות שלהם לבקש להמשיך לעבוד, וישנה חובה לשקול את הבקשה באופן פרטני (למשל, לא ניתן לנקוט במדיניות של חיוב כל העובדות והעובדים לפרוש בגיל 67 ללא יוצא מן הכלל). מעסיקה או מעסיק שלא ישקלו בקשה להמשך עבודה, עוברים למעשה על עבירה בדיני עבודה.
לגיל הפרישה יש כמה יוצאים מהכלל. גיל 60 מוגדר כגיל הזכאות לפנסיה מוקדמת, אולם בדרך כלל המשמעות תהיה הקטנה של גובה הפנסיה. פרישה בגיל מוקדם יותר אפשרית במקרים מאוד מסויימים, עבור מבוטחות ומבוטחים בפנסיה תקציבית, או עבור מקצועות מסויימים. תופעה זו הולכת ונעלמת ביחד עם הפנסיה התקציבית, כפי שיוסבר בהמשך.
החריגה הגדולה ביותר בנושא גיל הפרישה היא בצה"ל, בו גיל הפרישה הוא 47 או 45 ללוחמות ולוחמים. גם במקרה של צה"ל הפנסיה התקציבית אמנם עוד קיימת עבור מי שכבר היה מבוטח כך, אך לא מתאפשר יותר להתחיל ביטוח מסוג זה, והפנסיה התקציבית תיעלם מהשוק לחלוטין בתוך כמה שנים.
האם גיל הפרישה צפוי לעלות?
גיל הפרישה שנראה לנו כיום נמוך יחסית, במיוחד גיל הפרישה של נשים, מעורר הרבה ביקורת בקרב כלכלניות וכלכלנים וכן בקרב קובעות וקובעי מדיניות.
ראשית, מבחינת השוויון בין המינים, מצופה שגילי הפרישה יהיו זהים או לכל הפחות לא שונים עד כדי כך אלה מאלה. העובדה שגיל הפרישה של נשים כל כך נמוך, על אף שבממוצע תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר מאשר של גברים, נובעת מכך ששיעורי ההשתתפות של נשים באופן היסטורי היו נמוכים יותר מאלה של גברים.
המצב כיום הוא שונה, ועל אף ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה של גברים בישראל עדיין גבוה יותר מאשר של נשים – שיעור ההשתתפות של נשים עולה בהתמדה וצפוי להשתוות ואף לעלות על זה של הגברים.
שנית, תוחלת החיים הן של נשים והן של גברים עולה בהתמדה עם התפתחות הרפואה ואיכות החיים, ולכן החיסכון הפנסיוני צריך להספיק לזמן רב יותר – מה שאומר שיש לעבוד זמן רב יותר.
מהצד השני של אותה המטבע, העלייה בתוחלת החיים ובאיכותם באה יד ביד גם עם כושר עבודה עמיד יותר, ולכן פיזית ונפשית מצופה שהעובדת והעובד הממוצעים בגיל הפרישה הנוכחי עדיין יהיו מסוגלים ועם רצון להמשיך לעבוד.
חשוב לדעת שגיל הפרישה כבר עלה מאז קום המדינה, והפער בין נשים לגברים היה גבוה יותר בעבר. יחד עם זאת, העלייה בגיל הפרישה של נשים ובכלל נמצאת על שולחן הדיונים בכנסת, והצפי הוא שגיל הפרישה של נשים יעלה בהדרגה בשנים הקרובות. לאחר מכן, צפוי שגיל הפרישה של שני המינים יעלה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים.
מדוע צריך לחסוך יותר? העלייה ביחס התלות בעולם המערבי ובישראל
בכדי להבין טוב יותר את החשיבות הרבה שיש כיום לביטוח הפנסיוני, יותר מאשר בעבר, יש להבין את מושג "יחס התלות". יחס התלות מוגדר כיחס בין האוכלוסייה במשק שלא נמצאת בגיל העבודה, ובין שאר האוכלוסייה – בדרך כלל גילי 15 – 64. יחס התלות משקף במידה רבה את המסוגלות של שוק העבודה בנקודת זמן מסויימת להפיק מספיק מיסים כדי לסייע לשאר האוכלוסייה.
בעולם המערבי ישנן שתי מגמות המגדילות את יחס התלות מדי שנה. האחת, היא העלייה בתוחלת החיים. העלייה בתוחלת החיים מצביעה שבכל שנה ישנם יותר ויותר אזרחיות ואזרחים הנמצאים במונה של יחס התלות, כלומר בני למעלה מ- 65.
המגמה השנייה היא הירידה בשיעורי הילודה. בעיה זו אמנם חריפה פחות בישראל ביחס לשאר המדינות המערביות (שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה ביותר בפער מאשר שאר מדינות העולם המערבי, גם כאשר לא מתחשבים בשיעורי הילודה הגבוהים במגזר החרדי ובחברה הערבית), אולם המשמעות היא שהמכנה של יחס התלות עתיד לקטון עקב כניסה מצומצמת יותר של אזרחיות ואזרחים לשוק העבודה.
הביטוח הלאומי, המקבל את כספי המיסים ומחלק אותם מחדש לאוכלוסייה בהתאם לדרישות, צפוי לעמוד בעומס הולך וגדל עקב העלייה ביחס התלות. פחות הכנסות ממיסים, ובמקביל יותר דורשות ודורשי קצבאות זקנה. מדינות אירופאיות בהן הפנסיה מבוססת על כספי מיסים ניצבות בפני בעיה תקציבית קשה שהולכת ומחריפה משנה לשנה.
האחריות למציאת פתרון היא אמנם במידה רבה של המדינה, אך מבחינת אחריות אישית יש להבין שהיום יותר מתמיד כל אחד ואחת צריכים לדאוג לעצמם לביטוח הפנסיוני על מנת להמשיך לחיות בכבוד בבוא העת. בישראל, המדינה נוקטת במדיניות של פיקוח על כך שכל עובדת ועובד יחסכו לעצמם כסף לקראת הפרישה.
מי אחראית על הפרשה לפנסיה – המעסיקה או העובדת?
במדינת ישראל כל אזרחית ואזרח חייבים להחזיק בחיסכון פנסיוני. מבחינת דיני עבודה, החובה הזו מושתת על המעסיקות והמעסיקים, על העובדות והעובדים עצמם אם הם עצמאיים.
דיני הפנסיה משתנים מעת לעת, כאשר המגמה של המחוקק היא להרחיב את הפנסיה מבחינת זכאות, גובה וכולי. נכון להיום, החל משנת 2017 המעסיק צריך להפריש לעובדיו 12.5% מהמשכורת על חשבונו, ועל העובד להפריש 6% נוספים. סך הכך, גובה ההפרשה על פי חוק הוא 18.5% מהשכר ברוטו.
אם השכר ברוטו גבוה מהשכר הממוצע במשק, חובת ההפרשה היא של 18.5% מהשכר הממוצע במשק (נכון לתחילת 2020, השכר הממוצע במשק הוא 10,428 ש"ח), ולא מהשכר ברוטו.
ומה לגבי עצמאיות ועצמאיים שאין להם מעסיק שיפריש עבורם פנסיה?
עצמאיות ועצמאיים גם חייבים בהפרשת ביטוח פנסיוני
החל משנת 2017 חלה חובת הפרשה לפנסיה גם על עצמאיות ועצמאיים. אחת ההטבות המשמעותיות עבור עצמאיות ועצמאיים בהקשר זה היא שגם המשיכה של החיסכון הפנסיוני בבוא העת פטורה ממס, כמו עבור כולם, אך גם מתאפשר להם למשוך כספים במקרה של אבטלה – ללא מס.
שיעורי ההפרשה עבור עצמאיות ועצמאים שונים משל שכירות ושכירים, שכן אלה האחרונים נהנים מהפרשה נוספת על חשבון המעסיקים. החישוב נעשה בצורה שנתית, משום שעצמאיות ועצמאיים בדרך כלל מכניסים בכל חודש סכום כסף אחר.
על כ- 63,000 ש"ח הראשונים (חצי מהשכר השנתי הממוצע במשק), על העצמאיים להפריש 4.45% לפנסיה. על 63,000 ש"ח הבאים (השכר הממוצע במשק), עליהם להפריש 12.5%. מעבר לסכום זה, אין חובה להפריש.
יחד עם זאת, ניתן לבחור להפריש סכומי כסף נוספים, ובכך להגדיל את החיסכון הפנסיוני. אפשרות זו מומלצת מאוד עבור עצמאיות ועצמאיים, שכן שיעורי ההפרשה שלהם נמוכים בממוצע מאלה של שכירים, ואין להם השתתפות של מעסיק בהפרשה.
האם עובדת או עובד רשאים לוותר על הזכות לפנסיה?
התשובה היא חד משמעית לא. הן שכירות ושכירים, והן עצמאיות ועצמאיים, מחוייבים על פי חוק להפריש את המינימום הנדרש לפנסיה. עובדים לא יכולים לוותר אפילו לא על 6% של ההפרשה על חשבונה לפנסיה, וכמובן שלא על שאר האחוזים המופרשים על ידי המעסיק. גם העצמאיים מחוייבים להפריש ולדווח את השיעורים המוצגים לעיל, ללא יוצא מן הכלל.
בכך, המדינה מממשת במידה רבה את האחריות שלה לדאגה לביטוחי פנסיה אישיים עבור כל אזרחית ואזרח במדינה, שכאמור עם השנים הופכת לאתגר גדול יותר ויותר עקב העלייה ביחס התלות והעלייה בתוחלת החיים, הגורמת לכדי משך זמן ארוך יותר של קבלת פנסיה.
המימון לביטוחי הפנסיה צריך לבוא ברובו על חשבון העובדות והעובדים עצמם, על מנת לא ליצור צוואר בקבוק עתידי בו הפורשים משוק העבודה נאלצים להיתמך כלכלית על אלה הנמצאים בשוק העבודה, שקצב הגידול שלהם הולך ופוחת עם הדורות.
איך אוכל לדעת אם החיסכון הפנסיוני שלי יאפשר לי חיים טובים לאחר הפרישה?
ביטוח פנסיוני, כמו כל ביטוח, מבוסס במידה רבה על אי וודאות. במצב של היעדר אינפורמציה לגבי כמה זמן אנו עתידים לחיות לאחר הפרישה, האם תהיה לנו תמיכה כלכלית נוספת מעבר לפנסיה, האם נזכה בלוטו בסכום שיסדר אותנו לכל החיים – כל שנותר לנו לעשות הוא לשחק עם הנתונים הממוצעים במשק עבור אוכלוסיות הדומות לנו, ולנהל סיכונים בצורה מיטבית.
ככלל, מומלץ לחסוך ככל שניתן ובשלב מוקדם ככל שניתן, ובכך ליהנות מתשואות שמצטברות לסכומים גבוהים יותר בקופות החיסכון השונות. אך כדי לקבל מושג, ניתן להיעזר בנתונים כלליים על האוכלוסייה.
זמן הפנסיה בממוצע עומד על 20 שנה, כלומר כ- 240 חודשים. על מנת להשתכר בכל חודש 6,000 ש"ח, יש צורך לחסוך סכום של 1,440,000 ש"ח – סכום גבוה לכל הדעות, ומאתגר להגיע לחיסכון בסדר גודל כזה.
אולם, החיסכון לא מורכב רק מהסכומים הנכנסים על ידי ההפרשה, אלא באמצעות התשואות המצטברות על ידי הקרנות השונות דרכן ניתן לרכוש ביטוח פנסיוני. התשואה מתאפשרת הודות לכך שהגופים הפיננסיים הנותנים שירותי פנסיה משקיעים את החסכונות בשוק ההון, ומרוויחים על ההשקעות תשואות שונות.
מהן האפשרויות העומדות בפני עובדות ועובדים לבחירת חיסכון פנסיה?
נכון להיום, יש שלוש אפשרויות לחיסכון פנסיה: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. הפקדת החיסכון הפנסיוני באחת משלוש האפשרויות האלה, בניגוד לחיסכון רגיל אחר (למשל, תכנית חיסכון בנקאית, או השארת הכסף בעובר ושב – שזו הגרועה מבין האפשרויות), מזכה את המפקידות והמפקידים בהטבות מס.
ראשית, בזמן ההפקדה – סכום הכסף המופקד פטור ממס. מכיוון שההפרשה לפנסיה מחושבת לפי השכר ברוטו, מדובר בהטבה משמעותית: הסכום המופקד מחושב לפי השכר הגבוה יותר, הברוטו, כך שסכום ההפקדה גבוה. מצד שני, המיסים מחושבים על שאר השכר בלבד, ולכן נמוכים יותר.
שנית, בזמן החיסכון הכסף פטור ממס, כלומר כל רווח שנעשה באמצעות הכסף המופקד, על ידי אחת מהתוכניות של קרן הפנסיה, קופת הגמל או ביטוח המנהלים, איננו חייב במס (כמו כל רווחי ההון).
ולבסוף, כאמור, בזמן המשיכה של כספי הפנסיה ישנן הטבות מס, ובמקרים רבים הפנסיונרית או הפנסיונר כלל לא יחוייבו במס על המשיכה של כספי הפנסיה.
אז מה ההבדל בין כל אחת משלוש האפשרויות? וכיצד נבחנת ההתאמה של תכנית כזו או אחרת למאפיינים האישיים של כל אחד ואחת?
קרן פנסיה – דמי ניהול נמוכים ותשואה סולידית
כדי לדעת לבחור חיסכון פנסיוני, ראשית יש להבין מה המאפיינים של כל אחד מהסוגים. האופציה הפשוטה ביותר היא הפקדת החיסכון בקרן פנסיה.
הקרן מבטיחה ללקוחותיה, שכירים ועצמאיים כאחד, תשלום חודשי לכל שארית חייו מההגעה לגיל הפרישה. שיטת החישוב של גובה הקצבה משתנה מקרן לקרן ומתוכנית לתוכנית, ובכל אופן תלויה באופן זה או אחר במאפיינים של המבוטחת או המבוטח: גובה השכר לאורך השנים, גובה השכר בשנים האחרונות וכדומה.
בנוסף, בתוכניות מסויימות לוקחים בחשבון מאפיינים דמוגרפיים ורפואיים של המבוטחים, על מנת להעריך פחות או יותר את תוחלת החיים שלהם: המין (נשים חיות יותר בממוצע), מעשנים לעומת לא מעשנים ועוד.
הבוחרים להיות מבוטחים בקרן פנסיה ייהנו מדמי הניהול הנמוכים ביותר בשוק הביטוחים. בנוסף, אם עובדת או עובד לא בוחרים בעצמם באופן אקטיבי לאיזו קרן פנסיה להצטרף, המעסיקה יכולה לבחור מבין ארבע קרנות פנסיה שהוגדרו ברירת מחדל על ידי משרד האוצר – ואלו הן קרנות הפנסיה עם דמי הניהול הנמוכים ביותר, בהגדרה. עוד על קרנות ברירת המחדל בהמשך.
קופות גמל – יציאה לשוק החופשי
קופות גמל הן גופים פיננסיים המציעים שירותי חיסכון עם תשואה ללקוחותיהם. כל אחד ואחת יכולים לגשת לכל קופת גמל ולהשקיע דרכה כסף, אותו הקופה משקיעה בשוק החופשי, וליהנות מתשואות בהתאם לגובה ההצלחה של קופת הגמל. מבחינת פנסיה, המדינה מאשרת להשקיע את הכסף דרך קופות גמל, תחת מספר הטבות ומגבלות.
ראשית, בניגוד לחסכונות אחרים בקופות גמל, החיסכון הפנסיוני פטור ממס כמפורט לעיל. באותה נשימה, ועל מנת לתת תמריץ שלילי למבוטחות ומבוטחים למשוך את הכסף לפני מועד הפרישה, משיכה לפני הזמן גוררת שיעור מס גבוה מאוד של 35% מהסכום הנמשך.
שנית, עקב הפנייה לשוק החופשי, התשואות יכולות להיות גבוהות יותר מאשר בקופות הפנסיה. כמובן, כמו בכל השקעה, עם תשואה גבוהה יותר מגיע גם סיכון גבוה יותר.
מעבר לסיכון, דמי הניהול בקופות הגמל גבוהים יותר בממוצע, דבר הנובע מהמוניטין שצברו קופות הגמל עם תשואות ממוצעות של כ- 7% על פני שנים. דמי הניהול מוגבלים בחוק לעד 0.5 מהצבירה ו4% מההפקדות (נכון לגבי כל קופות הגמל ולגבי כל תוכנית חיסכון הנעשית דרכן), אולם בפועל דמי הניהול נמוכים יותר עקב התחרות של קופות הגמל על הלקוחות.
מה שחשוב לדעת הוא שניתן לבחור להשקיע דרך קופות גמל רק חלק מהסכום, ואת השאר להפקיד בקופות פנסיה רגילות. כך, ניתן ליהנות מהסיכון הנמוך של קרנות הפנסיה על חלק מהסכום, וליהנות מתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר בשוק החופשי עם השאר.
ביטוח מנהלים
ביטוח מנהלים מלכתחילה איננו ביטוח פנסיוני, אלא ביטוח חיים. אולם, כיום ניתן לשלב בביטוח המנהלים גם ביטוח פנסיוני, ובכך ליהנות מתנאי הפנסיה גם דרך הביטוח הזה (בעיקר הטבות המס הנלוות לביטוחי פנסיה).
שלא כשמו, הביטוח לא מיועד רק למנהלים או למנהלות, אלא לכל עובדת ועובד בשוק העבודה – כמעט. בניגוד לקופות הפנסיה וקופות הגמל, חברות ביטוחי המנהלים רשאיות לסנן לקוחות על פי קריטריונים כלשהם, בדרך כלל רפואיים או הקשורים בתחביבים מסוכנים – כאלה המגדילים את הסיכוי למימושו של ביטוח החיים.
גם הקופות המציעות ביטוח מנהלים מוגבלות בדמי ניהול של עד 4%, אולם עקב התחרות בשוק החופשי דמי הניהול יהיו נמוכים יותר. יחד עם זאת, הם יהיו גבוהים יותר מאשר אלה של קופות הפנסיה, עקב ההשקעה בשוק ההון והתשואה הממוצעת הגבוהה יותר שהן מציעות (לא בלי סיכון).
היתרון הגדול של ביטוח מנהלים על פני קופות גמל הוא הוודאות הגבוהה יותר, הבאה לידי ביטוי בשני אופנים: תנאי הפוליסה הקבועים בחוזה, והגיבוי של הכסף בקופות ביטוח בחו"ל.
בניגוד לקופות פנסיה וקופות גמל, ביטוח מנהלים נעשה באמצעות חוזה ידוע מראש, כאשר דמי הניהול ושאר תנאי הפוליסה נקבעים בזמן החתימה על הביטוח ויותר לא ניתן לשנותם.
בנוסף, ביטוחי המנהלים נהנים מיתרון של ביטוח עצמי בחברות בחו"ל, כך שהסיכוי לקריסתן של הקופות – עקב למשל משיכה המונית בו זמנית של הכספים – נמוך מאוד.
ממה מורכבים דמי הניהול אותם גובים הגופים הפיננסיים העוסקים בפנסיה?
דמי הניהול מהווים את אחד המאפיינים המבדילים בין קרנות הפנסיה וקופות הגמל השונות. דמי הניהול משתנים מחברה לחברה, וכוללים שני סוגים של דמי ניהול: דמי צבירה שנתיים ודמי הפקדות חודשיות.
דמי הצבירה השנתיים מחושבים בסוף השנה בהתאם לסכום המצטבר עד אותה נקודת זמן בקופת החיסכון שלכם. על פי חוק, גובה דמי הניהול לא יכול לעלות על יותר מחצי אחוז מהסכום המצטבר.
דמי ההפקדות החודשיות, כשמם כן הם – מחושבים כשיעור מתוך כל הפקדה חודשית. על פי חוק, קרנות הפנסיה מוגבלות בדמי הפקדות חודשיות של עד 6%, ואילו קופות הגמל וביטוחי המנהלים – עד 4% בלבד.
יחד עם זאת, בכל המקרים דמי הניהול נמוכים יותר מאשר התקרה שהוגדרה על מנת להגן על הצרכניות והצרכנים, וזאת עקב התחרות הרבה בשוק הביטוחים בין החברות, מתוך הבנה שדמי הניהול, בניגוד לתשואות שחשופות לסיכון, הם החלק הוודאי אותו רואים הלקוחות כאשר הם משווים בין חברות שונות.
בנוסף, מבין קרנות הפנסיה נבחרות על פי מכרז מספר מצומצם של קרנות שיוגדרו כברירת מחדל, ודמי הניהול בהן נמוכים במיוחד, הן דמי הצבירה והן דמי ההפקדות החודשיות. עוד על קרנות ברירת המחדל בהמשך.
פנסיה תקציבית – מהי והאם אפשר עדיין להצטרף?
פנסיה תקציבית היא פנסיה שהעובדת או העובד לא צריכים להפריש דבר לטובת החיסכון, אלא הכל "נופל" על המעסיקים. ההתחייבות של המעסיק לכספים הנוספים, כלומר אלה שלא הושקעו על ידי העובדים עצמם, היא מתוך התקציב העתידי של החברה או העסק – ומכאן שמה.
פנסיה תקציבית הייתה פופולרית מאוד במגזר הציבורי, שם עובדות ועובדים לקראת פרישה נהגו לעלות דרגת שכר, ובכך ליהנות מפנסיה תקציבית גבוהה יותר (גובה הקצבה מחושב על פי המשכורת האחרונה).
כיום לא ניתן יותר להצטרף למסלולים של פנסיה תקציבית, עקב החלטת ממשלה. ולכן, הפנסיה התקציבית הולכת ונעלמת עם הזמן. עדיין נותרו המבוטחות והמבוטחים עבורם ההסכם היה של פנסיה תקציבית, ואת ההסכם כבר לא ניתן לשנות.
כיום, כל תוכניות הפנסיה, ללא תלות בסוג הקופה או במגזר התעסוקתי, הן מסוג פנסיה צוברת.
פנסיה צוברת
פנסיה צוברת היא הפנסיה המוצגת במאמר זה, ומשמעותה היא שהסכום הנחסך נובע מההפרשות המצטברות על ידי המעסיקים והעובדים (ולא על סמך תקציב עתידי).
החל משנת 2000, בהתאם להחלטת הממשלה בשנה שקדמה לה, לא ניתן להציע יותר פנסיות שאינן פנסיה צוברת, ולכן כל מי שנכנס לשוק העבודה החל משנת 2000 – לא מכיר סוג פנסיה אחר.
ומה לגבי אובדן כושר עבודה לפני גיל הפרישה?
ביטוח פנסיוני בהגדרתו נועד גם עבור אלה שאיבדו את כושר העבודה שלהם, עקב נכות או כל סיבה אחרת. יחד עם זאת, לא כל תוכניות הפנסיה מחוייבות בחוק להציע גם ביטוח במקרה כזה, ולכן חשוב לדעת באילו גופים פיננסיים ניתן לצפות לקבל כיסוי כזה. אחרת – יש לרכוש ביטוח נוסף דרך אותה קרן או כל קרן אחרת אם רוצים להיות מבוטחים גם למקרה של אובדן כושר עבודה.
קרנות הפנסיה, בהן ניתן למצוא גם את קרנות ברירת המחדל, כן מציעות ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה במקרה של נכות. המימון לביטוח זה לא נעשה על ידי ההפרשות של העובדת או העובד, שכן בניגוד לגיל פרישה, ההפרשות עד שלב הפציעה הבלתי צפויה, בסבירות גבוהה לא יניבו מספיק בכדי לממן קצבאות חודשיות למבוטחת או המבוטח. במקרה כזה, המימון לקצבאות ייעשה על ידי הכספים של שאר המבוטחות והמבוטחים בקרן, כמו שנעשה בחברות ביטוח רגילות.
הבוחרות והבוחרים בקופות גמל לא יהיו זכאים באופן אוטומטי לביטוח אובדן כושר עבודה, ויצטרכו לרכוש אותו בנפרד. ייתכן שקופות גמל יציעו באופן עצמאי ביטוח כזה, בהתאם לתנאים של הפוליסה, אך זהו דבר שצריך לבדוק אותו באופן פרטני מול כל קופת גמל וכל תכנית חיסכון.
המצב דומה בביטוחי המנהלים, שעל אף שהם כוללים ביטוח חיים – שהוא מטרתם העיקרית – הם לא כוללים באופן אוטומטי ביטוח אובדן כושר עבודה. ושוב, במקרה כזה, על המבוטחת או המבוטח לרכוש ביטוח כזה בנפרד על פי העדפותיהם האישיות.
האם הביטוח הפנסיוני מהווה ביטוח חיים?
כמו במקרה של אובדן כושר עבודה, לא כל ביטוח פנסיוני מהווה גם ביטוח חיים. אם לא, על המבוטחת או המבוטח לרכוש ביטוח חיים בנפרד, ככל שירצו לרכוש אחד כזה.
ביטוח מנהלים כמובן כולל ביטוח חיים, שכן זוהי מטרתו העיקרית. קרנות הפנסיה גם הן כוללות כיסוי במקרה של מוות, אולם קופות הגמל לא כוללות ביטוח חיים באופן אוטומטי.
החשיבות של ביטוח חיים היא הבטחת הכנסה עבור קרובי המשפחה שנותרים לאחר פטירת המפרנס העיקרי, כלומר אובדן כושר הפרנסה של משק הבית, ומכאן חשיבותו. ולכן, אם בוחרים ללכת לביטוח פנסיוני דרך קופות גמל, יש לברר האם הכיסוי כולל ביטוח חיים.
קרנות פנסיה ברירת המחדל
כחלק מהמדיניות של הממשלה המעודדת חיסכון פנסיוני והגדלתו ככל שניתן, נעשה מכרז בקרב קרנות הפנסיה על היותן קרנות "ברירת המחדל". הזכייה במכרז היא על סמך קריטריון מאוד פשוט – דמי הניהול הנמוכים ביותר.
על פי הגדרתן, כחלק מזכויות העובדות והעובדים ניתנת להם הזכות כל תכנית פנסיה באשר היא. אם הם לא מעוניינים לבחור באופן אקטיבי, על מנת להגן על העובדות והעובדים, המדינה מחייבת את המעסיקים לבחור מבין קרנות ברירת המחדל, בהן דמי הניהול הם הנמוכים ביותר.
הצורך בקביעת קרנות ברירת מחדל לטובת הגנה על עובדות ועובדים נובע מתופעה כלכלית המכונה "נאדג' " (Nudge), או "דחיפה". על פי התופעה, בנושאים בהם אנו לא מאוד מבינים, אנו נוטים להיות פסיביים, ולהישאר עם ברירת המחדל – גם אם היא לא מיטיבה איתנו.
למשל, רבות ורבים לא נוטים לקרוא סעיפי הסכמים ברשת. כאשר ישנו סעיף הכולל התייחסות לשימוש בכתובת הדואר האלקטרוני האישית שלכם למטרות שיווק – רוב הקוראות והקוראים כלל לא ישימו לב שהוא קיים. ולכן, חברות רבות מסמנות את הסעיף כברירת מחדל, מתוך הבנה שרוב הגולשות והגולשים לא ישנו זאת. לעומת זאת, ציפייה שמי שרוצה כן יסמנו את הסעיף – תניב פחות לקוחות רשומים.
במקרה של הפנסיה, רבות ורבים לא זוכים לחינוך הפיננסי המתאים, ולא יודעים דבר על הפנסיה שלהם. כחלק מכך, הם לוקחים כנתון את קרן הפנסיה המוצעת על ידי המעסיק – ללא בחינה של סעיפים כמו דמי הניהול ושאר תנאי הפוליסה.
על מנת להגן ולהקל על העובדות והעובדים, ישנן ארבע קרנות פנסיה ברירות מחדל, לגביהן מובטחים דמי הניהול הנמוכים ביותר, ועל פי דיני העבודה המעסיקות והמעסיקים מחוייבים לבטח דרכן את העובדות והעובדים במקרה של פאסיביות לגבי הבחירה.
קרנות ברירת המחדל נכון להיום הן "פסגות", "מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ", "אלטשולר שחם", ו"הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ". דמי הצבירה שלהן נמוכים מעשירית אחוז, ודמי ההפקדות נעים בטווח של 1.49 – 2.49 אחוזים.
קופות גמל להשקעה
סוג נוסף של מוצר של קופות הגמל, המאפשר כל סוג של חיסכון, הוא קופת גמל להשקעה. המוצר מאפשר להפקיד בתכנית חיסכון על 70,000 ש"ח בכל שנה עבור כל בן או בת משפחה, תוך מתן אפשרות למשוך את הכסף בכל שלב – אך עם חובת תשלום מס כנדרש בחוק.
אולם, מי שיבחר למשוך את הכסף המושקע בקופת גמל להשקעה רק לאחר גיל 60, המוגדר כגיל הפרישה המוקדמת לפנסיה, יזכה להטבות המס המלאות של ביטוחים פנסיוניים, כלומר פטור מלא ממס.
בדרך כלל השקעה באפיק זה מצריכה התערבות יותר אקטיבית: בחירת אפיקי השקעה, מוכנות לשינויים בהתאם לתשואות בכל אחד מהאפיקים האפשריים ועוד. ולכן, על פי רוב, מוצר זה יהיה אטרקטיבי עבור מבינות ומביני עניין בשוק ההון.
השוואת דמי ניהול ותשואות בעזרת אתר משרד האוצר
לאור החשיבות הרבה מצד אחד של הביטוח הפנסיוני, ולאור הלקות בקרב הציבור הרחב בידע לגביהן, משרד האוצר מנסה להקל ככל האפשר על צמצום פערי הידע ולעזור בתהליכי השוואת המחירים והכדאיות.
באתר משרד האוצר, תחת ביטוח וחיסכון, ניתן למצוא מחשבונים שונים, המאפשרים לחשב דמי ניהול על פי תוכניות שונות, אותם ניתן להשוות אלה מול אלה, או חשוב מכך – עם דמי הניהול אותם אתם משלמים כיום.
מעבר למחשבון דמי הניהול, ניתן למצוא מערכת להשוואת קרנות פנסיה, המפיקה טבלאות ותרשימים לגבי קרנות פנסיה, חברות מנהלות ותאגידים שולטים בשוק הביטוח.
ניתן להשוות בין התשואות השונות על פי שנים של קרנות הפנסיה השונות, ולהיעזר בהן כאשר מחליטים לאיזו קרן להצטרף. למשל, ייתכן שקרן פנסיה אחת גובה דמי ניהול גבוהים מאחרת, אולם על פי הנתונים ההיסטוריים דבר זה ישתלם עקב תשואה גבוהה יותר.
באותה נשימה, חשוב לדעת שההסתמכות על נתוני עבר היא סטטיסטית לחלוטין, ואין בנתונים הבטחה לגבי התשואות העתידיות של אותן קופות גמל. יחד עם זאת, אם התשואות שומרות על פני שנים (ככלל אצבע, מומלץ לבחון לפחות על פני כחמש שנים) על אותה רמה, ניתן להעריך שהסיכוי שהתשואות תישמרנה באותה רמה הוא גבוה יחסית.
בנוסף, ניתן להשוות את התשואות של קרנות הפנסיה עם התשואות בשוק ההון בהתאם למדדים המקובלים, ולקבל מושג לגבי הכדאיות של השקעת ביטוח פנסיוני דרכן לעומת ערוצים אחרים הצמודים יותר לשוק ההון.
גם לגבי קופות הגמל ניתן לקבל שירות דומה באותו אתר – השוואת תשואות של קופות הגמל השונות על פני זמן, זו מול זו וכן בהשוואה למדדי השוק העיקריים.
חשיבות החינוך הפיננסי
אנו יודעים להשוות מחירים כשאנו עושים קניות, וכבר מכירים באיזה סופר יותר משתלם לקנות את המצרכים היבשים ובאילו דוכנים בשוק ישתלם לנו יותר לקנות ירקות. מבלי להמעיט בחשיבות של ההתנהלות הכלכלית ביומיום, רבות ורבים מאיתנו מפספסים את המקום בו נמצא הכסף הגדול. לא הכסף הגדול של המדינה, או של העולם. הכסף הגדול – שלנו.
עבור עובדות ועובדים רבים, תחום הפנסיה הוא גן נעול, עם ידע השמור לכאורה למומחיות ומומחים בלבד, ועם תחושה נלווית של תלות מוחלטת בהחלטות המעסיקים והתנאים המוצעים של הגופים הפיננסיים השונים.
מצב כזה עלול ליצור כשל שוק לרעת האזרחיות והאזרחים, המביא למצב תת-אופטימלי של דמי ניהול גבוהים שמשולמים מתוך חוסר היכרות עם העובדה שניתן אחרת, עם תשואות נמוכות ביחס לאלה שניתן להגיע אליהן, או חמור מכך – עם כיסוי ביטוח חלקי, שלא כולל ביטוח חיים או ביטוח אובדן כושר עבודה.
כאמור, שוק ההון הוא של כולנו – וגם אנחנו, בתור מבוטחים פנסיונים, משקיעים בשוק ההון (גם אם איננו משקיעים בבורסה באופן ישיר). גם אם איננו ברוקרים עם עניבות בוול סטריט בארצות הברית, הכסף של כולנו נמצא בשוק ההון, ומחובתנו, מתוך אחריות אישית ומשפחתית, להכניס את הראש ולפקוח את העיניים למה שמתרחש.
לכן, הרבו לקרוא ברשת על האפשרויות השונות, על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות. אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי דרך עמותה או דרך גוף פיננסי המציע שירותי ייעוץ בתשלום. בטווח הרחוק, זה עשוי להשתלם.
עובדות ועובדים – עימדו על זכויותיכם. בעת הכניסה למקום העבודה, וודאו שמופרשת עבורכם פנסיה כנדרש בחוק וכמוסבר במאמר זה, ואם לא זה המצב – דירשו אותו. באופן כללי, הקדישו זמן עם כניסתכם לעבודה חדשה כדי להבין – לבד, עם קולגות, עם המעסיקים או עם מחלקת משאבי אנוש – מהי תכנית הפנסיה שלכם, מה היא כוללת וכיצד תוכלו לעקוב אחריה.
לעתים קשה לחשוב הרבה קדימה, אבל כולנו צפויים להגיע לשם. וכשנגיע – עלינו להיות מוכנים.
רוצים שנוציא לכן דו"ח מסלקה פנסיונית רחב ושאחד מהסוכנים הפנסיונים מהמקצועיים ביותר בשוק יבחנו את התיק הפנסיוני בפגישה משותפת? לחצו על הקישור הבא וקחו אחריות על העתיד הכלכלי שלכם – דו"ח מסלקה פנסיונית